בניית אתרים לעורכי דין: אתר שמשדר סמכות ומביא תיקים

מה חייב להופיע באתר של משרד עורכי דין?

אתר של משרד עורכי דין חייב חמישה רכיבים: עמוד נפרד לכל תחום התמחות, עמוד אודות עם צילום אותנטי של השותפים ולא תמונת סטוק, מערכת מאמרים שעונה על שאלות משפטיות ספציפיות, פרטי קשר ברורים בכל עמוד, והצהרת נגישות. המבנה הזה משרת גם את הלקוח שמחפש פתרון לבעיה וגם את גוגל, שמדרג אתרים משפטיים לפי סמכות מוכחת.

בעולם המשפט המוניטין הוא המטבע החזק ביותר. לקוח שמחפש עורך דין נמצא בדרך כלל באחת הנקודות הרגישות בחייו: לחוץ, מפוחד, ומחפש מישהו שאפשר לסמוך עליו. גם אם המליצו עליכם, הדבר הראשון שהוא יעשה הוא לכתוב את השם שלכם בגוגל. אתר מיושן, איטי או כזה שלא עובד בנייד מוביל למסקנה לא מודעת אחת: אם האתר מוזנח, אולי גם הטיפול בתיק יהיה מוזנח.

איך העיצוב של אתר עורכי דין משדר סמכות?

העיצוב משדר סמכות דרך איזון: לא רועש וצבעוני, אבל גם לא אפור ומשעמם כמו של כולם. בפועל זה אומר טיפוגרפיה סריפית לכותרות שמשדרת מסורת ויציבות, פונט מודרני לטקסט הרץ לקריאות, צבעוניות של כחול כהה, זהב או ברונזה ושחור-לבן, וצילומי תדמית אותנטיים של עורכי הדין במשרד במקום פטיש שופטים מתמונת סטוק.

• טיפוגרפיה: פונטים סריפיים לכותרות, פונט נקי לטקסט, שני משקלים לכל היותר.
• צבעוניות: כחול כהה לאמינות, זהב או ברונזה ליוקרה, שחור-לבן קלאסי לרקע.
• צילום תדמית: עורכי הדין עצמם, בלבוש ייצוגי, במשרד. הקשר האישי מתחיל לפני הפגישה.
• שקט: הרבה חלל לבן, מעט אלמנטים בכל מסך, ניווט שלא דורש הסבר.

בניית אתר למשרד עורכי דין היא לא פרויקט טכני אלא פרויקט תדמיתי: המטרה היא לבסס סמכות מהשנייה הראשונה, וכל החלטה עיצובית נמדדת מול השאלה הזו.

איך אתר של עורך דין מביא לקוחות מגוגל?

לקוחות לא מחפשים "עורך דין" אלא פתרון לבעיה ספציפית: מה העונש על נהיגה בשכרות, איך עורכים צוואה הדדית, פיצויים בתאונת עבודה. לכן קידום של אתר משפטי מבוסס כמעט כולו על תוכן: מאמרים שעונים על השאלות האלה, מסודרים בקטגוריות משפטיות, מקושרים זה לזה ולעמודי ההתמחות, ומסומנים לגוגל כתוכן מומחה. כך בונים את המערכת הזו:

1. מיפוי השאלות: לכל תחום התמחות, עשר עד עשרים שאלות שלקוחות באמת שואלים בגוגל, בלשונם ולא בלשון המשפט.
2. היררכיה: קטגוריות משפטיות ברורות (פלילי, נזיקין, משפחה, מסחרי), וכל מאמר תחת קטגוריה אחת.
3. תשובה ישירה: כל מאמר נפתח בתשובה של כמה משפטים, ורק אחר כך מרחיב. ככה גם הלקוח וגם גוגל מקבלים את העיקר מיד.
4. קישוריות פנימית: כל מאמר מפנה למאמרים קשורים, לעמוד ההתמחות ולפנייה, כדי להשאיר את הגולש במסלול.
5. סכמות: סימון המאמרים לפי הנחיות גוגל לסכמת Article, עם מחבר מזוהה, כדי שגוגל יבין שמדובר בתוכן שנכתב על ידי מומחה.

המאמרים האלה הם הנכס שגדל עם הזמן: משרד שמפרסם תשובה טובה אחת בשבוע מחזיק אחרי שנה עשרות עמודים שכל אחד מהם מביא לקוחות בשאלה משלו.

מה מותר לעורך דין לפרסם באתר?

פרסום של עורכי דין בישראל כפוף לכללי הפרסומת של לשכת עורכי הדין, ולכן האתר צריך להיכתב בזהירות: מידע עובדתי על תחומי העיסוק, ההשכלה והניסיון מותר; אמירות מטעות, השוואות למשרדים אחרים והבטחות לתוצאה אסורות. לפני שמפרסמים המלצות לקוחות או נתוני הצלחה, כדאי לבדוק את הנוסח העדכני של הכללים או להתייעץ עם הלשכה.

הכללים האלה הם גם הזדמנות: כשאסור להבטיח, מה שנשאר הוא להסביר. מאמר שמסביר בסבלנות מה קורה בהליך, מה הזכויות ומה השלבים, משדר סמכות יותר מכל סלוגן, ועושה את זה בתוך גבולות הכללים.

למה נגישות היא חובה כפולה במשרד עורכי דין?

כי אתר לא נגיש הוא לא רק אובדן לקוחות אלא סיכון מקצועי: חובת הנגשת האתרים בישראל חלה על משרד עורכי דין כמו על כל נותן שירות לציבור, ותביעה על אתר לא נגיש פוגעת במוניטין של מי שאמור להכיר את החוק. האתרים שאנחנו בונים עומדים בתקן הישראלי ת"י 5568 ברמה AA: ניווט מקלדת, תמיכה בקורא מסך וניגודיות צבעים לפי WCAG 2.1, ומגיעים עם הצהרת נגישות מוכנה.

ההנגשה נעשית ברמת הקוד ולא באמצעות תוסף, כי תוסף לא פוטר מאחריות ולא מכסה את רוב הדרישות. הרחבנו על נגישות אתרים לפי ת"י 5568 במדריך נפרד.

למה כדאי דפי נחיתה בתוך האתר ולא במערכת חיצונית?

כי הלידים נשמרים במסד הנתונים שלכם, הפיקסלים של גוגל ופייסבוק מנוהלים במקום אחד, והלקוח נשאר בתוך המותג היוקרתי ולא בדף חיצוני שנראה זול. משרדים רבים מפעילים קמפיינים ממומנים, ודף נחיתה שנבנה כתבנית בתוך האתר נותן להם את המדידה של מערכת ייעודית עם האמינות של האתר עצמו.

על ההבדל בין השניים כתבנו במדריך דף נחיתה או אתר תדמית, ואת העבודה עצמה אפשר לראות בעמוד בניית דפי נחיתה.

מה מודדים באתר של משרד עורכי דין?

מודדים שלושה דברים: כמה פניות הגיעו ומאיזה עמוד, כמה מהן היו רלוונטיות לתחומי העיסוק, וכמה זמן עבר עד שמישהו חזר לפונה. האתר אמור לסנן: לקוח שמגיע ממאמר על צוואות יודע כבר מה המשרד עושה, ולכן הפנייה שלו איכותית יותר מפנייה של "אני צריך עורך דין". מדידה לפי עמוד מקור מראה אילו מאמרים מביאים תיקים ואילו מביאים רעש.

• פניות לפי מקור: מאמר, עמוד התמחות, דף נחיתה, חיפוש שם המשרד.
• איכות: כמה פניות הפכו לפגישה ולייצוג.
• זמן תגובה: לקוח לחוץ שלא נענה תוך שעות עובר למשרד הבא.

מה ההבדל בין אתר למשרד בוטיק לאתר למשרד גדול?

ההבדל הוא במבנה ולא בעיצוב: משרד בוטיק עם תחום התמחות אחד או שניים בונה אתר סביב עורך הדין עצמו, עם עמוד אודות חזק, מאמרים בתחום אחד וטופס פנייה ישיר. משרד גדול עם מחלקות בונה אתר סביב המחלקות: עמוד לכל מחלקה, עמוד לכל שותף, ומערכת מאמרים שמסווגת לפי תחום ולפי כותב. בשני המקרים הכלל זהה, הלקוח צריך להגיע מהשאלה שלו לאדם שיטפל בה בשתי לחיצות.

טעות נפוצה במשרדים גדולים היא אתר תדמיתי שמדבר על ההיסטוריה של המשרד ולא על הבעיות של הלקוחות. ההיסטוריה שייכת לעמוד האודות; דף הבית שייך לשאלות שהלקוחות מגיעים איתן.

כמה זמן לוקח לבנות אתר למשרד עורכי דין?

אתר למשרד בוטיק עם עמודי התמחות, אודות ומערכת מאמרים עולה לאוויר בדרך כלל תוך כמה שבועות, ואתר למשרד גדול עם מחלקות, שותפים ודפי נחיתה לקמפיינים נמשך חודש עד חודשיים. מה שקובע הוא מוכנות החומרים: טקסטים לתחומי ההתמחות, צילומי תדמית ורשימת השאלות שהלקוחות שואלים. המאמרים עצמם נכתבים ומתפרסמים אחרי ההשקה, בקצב קבוע, וזה החלק שממשיך לעבוד שנים.

לסיכום: האתר הוא השותף השקט במשרד

אתר של משרד עורכי דין צריך לעבוד בשבילכם: לסנן את הלקוחות הלא רלוונטיים ולשכנע את הלקוחות הגדולים שאתם הכתובת. ב-Red Ghost אנחנו מתרגמים מצוינות משפטית לשפה דיגיטלית חדה ומדויקת, בתוך הכללים. אפשר לקרוא עוד בעמוד בניית אתרים לעורכי דין, לראות את אתר משרד עו"ד רמי אבלס ואת יתר האתרים לעורכי דין שבנינו, או לתאם שיחת ייעוץ ללא עלות.